בלוג מוזיאוני חיפה

כך ירושלים נראתה במאה ה-19

צילומים והדפסים נדירים חושפים את יופיה של ירושלים העתיקה בתערוכה חדשה במוזיאון הימי הלאומי

שתפו

"הצמא למראות ריאליסטיים של ירושלים היה כה רב, שבתוך חודשים ספורים מהמצאת השיטה הצילומית האמיתית הראשונה, בשנת 1839, הגיע צלם לצלם את העיר", האוצר רן הלל, מספר על התערוכה "מראות ירושלים" 


פנורמה של ירושלים, אוטון פון אוסטהיים, 1862 לערך | מתוך התערוכה "מראות ירושלים"


בראשית המאה ה- 19, ארץ הקודש הפכה ליעד תיירותי, ונהפכה לחלק מה"סיור הגדול" שעשירי אירופה ואמריקה נדרשו לצאת אליו כחלק מהשכלתם. טיולים מאורגנים נעשו לחזון נפרץ, במיוחד אחרי הופעת האניות המופעלות בקיטור בשנות ה-30 של המאה. 

גוסטב פלובר תייר בארץ ב-1850; הנסיך מוויילס סייר בארץ הקודש ובמצרים ב-1862 (בליווי צלם); מארק טוויין ביקר כאן ב-1867. רבים מהביקורים הללו נמשכו לא יותר מימים ספורים, די זמן להתרשמות מאתרי הקודש בלבד. טיילים אחרים, במיוחד לקראת סוף המאה, ביקרו למשך חודשים רבים ואף שנים.

הטיילים הללו היו לרוב פרוטסטנטים ובעלי בקיאות מעמיקה בכתבי הקודש. רבים כתבו יומני מסע אשר יצאו לאור. שם תיארו את חוויותיהם בפירוט רב. הם תארו בין השאר את המזון שצרכו, את הבגדים שלבשו בני המקום ומראות גיאוגרפיים ואדריכליים. הם הציגו מבט מגוון על ירושלים, החל בתחושות נעלות של התעוררות דתית וכלה בתיאורים יומיומיים, של מצבם הירוד של הבניינים והדרכים, ושל תנאי הסניטציה הגרועים.

הצמא למראות ריאליסטיים של ירושלים היה כה רב, שבתוך חודשים ספורים מהמצאת השיטה הצילומית האמיתית הראשונה – הדאגרוטיפ, ב-1839 – הגיע צלם לצלם את העיר. אך טכניקת הדאגרוטיפ היתה קשה מאוד ליישום, והיתה כרוכה בחשיפות ארוכות של לוחות נחושת מצופים בכסף שהוכנו בתהליך עדין. התוצאה היתה דימוי אחד, הפוך, שלא ניתן היה לשכפלו.

חרף החסרונות, התוצאה היתה מפורטת להפליא וקסומה. לראשונה ניתן היה להחזיק ביד מראה "אמיתי" של ארץ הקודש. כיום, כשטכניקת הצילום קלה עד גיחוך ונמצאת תמיד בהישג יד, קשה להבין עד כמה חוויית ההתבוננות בתצלומים הראשונים היתה מטלטלת. רבים חשו שהופעת הצילום סימנה את קץ האמנות המייצגת, והניחו שאף ציור או רישום לא יכול להיות בר תוקף יותר מהדימוי שנלכד במצלמה. 

הנה הצצה לכמה מהצילומים המוצגים בתערוכה במוזיאון הימי הלאומי. הצילומים כולם הם מאוסף מוזיאון ג'. פול גטי, לוס אנג'לס. הקבצים הדיגיטלים מתוכנית המידע הפתוח של מוזיאון גטי. תערוכת מראות ירושלים היא חלק מהאירועים לציון 50 שנה לשחרור ירושלים.

אזורים נידחים בין הר ציון והר הבית, פרנסיס פרית', נגטיב 1860, הדפסה 1862 | מתוך התערוכה "מראות ירושלים"

 

הר הבית מהר ציון, פרנסיס פרית', נגטיב 1860, הדפסה 1962 | מתוך התערוכה "מראות ירושלים"

 

הר מוריה וכיפת הסלע, ג'ימס רוברטסון, פליקס ביאטו, אינטוניו ביאטו, 1857 | מתוך התערוכה "מראות ירושלים"

   

ירושלים מהר הזיתים, פרנסיס פרית', 1858 | מתוך התערוכה "מראות ירושלים"

 

ויה דלרוזה, אוגוסט סלצמן, לויס דסירה בלנקט-אוורד, נגטיב 1854, הדפס 1856 | מתוך התערוכה "מראות ירושלים"

 

מתוך התערוכה "מראות ירושלים"


האוסף המקיף של המוזיאון הימי הלאומי כולל בתוכו אוצרות רבים. אחד האוצרות האלה הוא אוסף המפות וההדפסים הגדול, שבו הדפסים רבים של אתרים גיאוגרפיים, ובכלל זה כמה עשרות הדפסים של ירושלים מהמאה ה- 19. ניתן ללמוד רבות מעיון מדוקדק באוסף, במיוחד להבין כיצד הוצגה העיר הקדושה הזו, וכיצד מראיהּ השתנו במהלך המאה.

התערוכה הנוכחית עוקבת גם אחר ההתפתחות המוקדמת של אמנות הצילום. היא מציגה את האופן שבו אמנות זו השפיעה על התפישה המושגית של העיר: החל ב"עיר עלי גבעה, מוקפת אור", כפי שנתפשה בתחילת המאה מבעד להדפסים האוריינטליסטיים של דייויד רוברטס, וכלה בייצוג ריאליסטי יותר של העיר כמקום נידח, קטן ומוכה עוני בשולי האימפריה העות'מנית, לצד ייצוגים רומנטיים הרבה יותר שכמותם לא פסקו מלהופיע לכל אורך המאה.

"אוצר של הדפסים של ירושלים מהמאה ה- 19 במוזיאון הימי הלאומי" 
מעיין השילוח ליד ירושלים, האמן לואיג'י מייר, 
אקווטינטה צבוע ביד, 1804,
 מתוך התערוכה "מראות ירושלים"

 

בחזרה לעמוד הראשי של הבלוג

עוד במוזיאוני חיפה