נולד בארגנטינה, 1965, חי ויוצר בתל אביב

בעבודתו של דניאל דוידובסקי האופניים מושבתים מתפקידם המסורתי, נתלים על הקיר והופכים לחלק ממנגנון מכני מורכב, מנותק משימוש. מתחת לאופניים ממוקמים שני רשמי-קול בעלי סליל מגנטי. כל סליל מגנטי יוצר לולאה שיוצאת מהרשמקול, מקיפה גלגל אופניים וחוזרת אל הרשמקול. רשמי-הקול מנגנים את הסרטים המגנטיים ובריצתם מניעים את גלגלי האופניים. על לולאת סרט אחד מוקלטים קולות שדוידובסקי הקליט תוך כדי רכיבה על אופניים משדרות רוטשילד בתל אביב לשכונת נווה שאנן, ובחזרה; ועל סרט אחר קולות שהוקלטו תוך כדי הליכה באותו מסלול. ההקלטה נעשתה בעיצומן של פעולות איבה נגד העובדים הזרים דיירי השכונה, והתיעוד שנעשה תוך הליכה הניב תוצאה עשירה יותר בקולות ובפרטים. מהניסוי הזה נוצרת משוואה של מהירות כנגד התמקדות, משוואה הממחישה את הפער בין מעורבות חברתית לבין הנטייה לחלוף על פני השטח מהר ככל האפשר.

דוידובסקי עובד עם אובייקטים שימושיים וישנים, שהחיבור ביניהם מייצר מבט ביקורתי על מושגים כמו "קידמה","יעילות" ו"מיידיות". האופניים והרשמקול מייצגים מנגנון מכני ושקוף, המאופיין כלו-טק, אך למרבה האבסורד, בעבודה הנוכחית האופניים מייצגים גם כלי תחבורה המאפשר למהר, להתעלם מן הסביבה, ולהמשיך הלאה.