נולדה בניו יורק ב-1977, חיה ועובדת בתל אביב.

בחירת הדימויים בעבודות של לי אורפז היא ביטוי למאמץ הסיזיפי של הצילום ללכוד את המציאות. האור, המאפשר את הצילום, מופיע בתצלומיה כאמצעי המעכב לעתים את הראייה ואף חוסם אותה. הדימויים החמקמקים בתצלומים ובעבודות הווידיאו שלה - ארמון חול, הבהוב של מגדלור, ברבור קרח, זיקוקין די נור - המקיימים תדיר את המתח שבין הדימוי הנייח לדימוי הנע, מסרבים להתקבע במציאות, מופיעים ונעלמים ״כלא היו", כשם אחד ממיצבי הצילום והווידיאו שלה, משאירים בחלל רק את זכרם. הצילום של אורפז מבקש להתמודד עם היעלמות הזיכרון, המשותף והאישי, וליצור תחתיו דימוי מפתה ומסתורי.