אלימה

1932, נשר
2013, תל אביב

אלימה הלכה לעולמה ביוני 2013 בגיל 81. שלושה חודשים לפני כן, והיא בשיא כוחה, לקחה חלק באירוע ההשקה של תערוכה זו, והספיקה להכין עבודת מחווה לאמנית האמריקאית לואיז נוולסון. באותו אירוע סיפרה אלימה על פגישתה עם נוולסון ועם עבודותיה בבינאלה בוונציה ב-1962. אלימה הייתה אז בתחילת דרכה האמנותית, שנים ספורות לפני פריצת הדרך המשמעותית שלה עם הדפסי רשת צבעוניים ומופשטים, שעתידים לסמן כיוון יצירה חריג וייחודי בנוף האמנות הישראלית. עבודתה מאופיינת לכל אורך הדרך בשילוב מפתיע בין שפה מינימליסטית ומאופקת לבין צבעוניות רעננה ובהירה.


לואיז נוולסון

1899, קייב, רוסיה
1988, ניו יורק ,ארה"ב

לואיז נוולסון נולדה ברוסיה הצארית למשפחה יהודית, שהיגרה לארה"ב בשנות ה-20 של המאה ה-20. בתחילת שנות ה-30 החלה לעסוק בפיסול, וב-1941 הציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה. ב-1962 כשהציגה בביתן האמריקאי בוונציה, היא כבר הייתה פסלת מוכרת, ואחת הנשים הבודדות שפעלו - וזכו להצלחה - בעולם האמנות האמריקאי, הגברי ברובו. נוולסון נודעה בעבודותיה גדולות הממדים, שחוברו יחד מחלקי עץ וחפצים מן־המוכן, שליקטה ברחבי העיר. את החלקים השונים והמרובים היא צבעה בצבעים אחידים - בדרך כלל שחור, לבן או זהב, וחיברה אותם כך שנוצר מעין תבליט קיר ענקי. "עבורי", אמרה, "אמנות ויצירה אינם אמנות ויצירה, אלא מקום לחיות בו ולנשום בו. לא היה ספק בדבר, כך שלא הייתה לי ברירה. או להישאר שם, או לשסף את גרוני". היום רואים בה אחת האמניות האמריקאיות החשובות של דורה, ובדיעבד, אחת האמניות הראשונות שזכו להכרה בזמן אמת ולא לאחר מותן.