אניסה אשקר

נולדה בעכו, 1979
חיה ויוצרת בעכו וביפו

אניסה אשקר בחרה בשתי נשים, בנות אותו דור, המאחדות באישיותן ובפועלן את הפונקציה הנשית המסורתית של המארחת בעלת הסלון עם דמותה של היוצרת הכותבת, העצמאית והפעילה. אחת יהודייה אמריקאית והאחרת פלסטינית מצרייה, ושתיהן מאחדות גם את עולמה התרבותי של אשקר, המשתרע בין מזרח למערב. על הציורים שלה אשקר מדביקה צלחות דקורטיביות, שמודפסים עליהן ציורים של הצייר הספרדי מורילו, בן המאה ה-17. במבט ראשון, הציורים נראים כווריאציות על ציורי שפע וטבע דומם, אבל למעשה הם מתארים ילדי רחוב המתפרנסים ממכירת פירות או ניזונים משאריות אוכל. הצלחות המעוטרות מסמלות את מפגשיה הראשונים של אשקר עם האסתטיקה
המערבית ועם סלונים בבתים מערביים.


מאי זיאדה

1986, נצרת, פלסטין
1941, קהיר, מצרים

מאי זיאדה היא דמות מפתח בפמיניזם הערבי, בתרבות הלבנטינית ובתקופת הנהדה - עת ההתעוררות התרבותית הערבית ממחצית המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה. מ-1908 חיה בקהיר, שם פרסמה כעבור שנתיים את ספר שיריה הראשון בצרפתית. ב-1912פתחה סלון ספרותי ואירחה את מיטב הסופרים המצרים של התקופה. היא שלטה בשפות רבות, ביקרה בלבנון ובאירופה, פרסמה ספרי שירה ועבדה כעיתונאית והייתה בקשר מכתבים הדוק עם ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן עד מותו, מבלי שנפגשו אי פעם. שתיים מהביוגרפיות שכתבה הן על נשים מצריות, שאפשר לראות בהן את אמהות הפמיניזם המצרי. לצידן של לביבה האשם והודע שעראוי הייתה זיאדה אחת משלוש המנהיגות שהובילו את הנשים במהפכת 1919 שסימנה את ראשית מאבק העם המצרי לעצמאותו. זיאדה האמינה שהנשים הערביות צריכות להיפתח למערב מבלי לזנוח את זהותן המזרחית. היא עצמה לא נישאה מעולם. היא כתבה כי אישה שחיה תחת דיכוי לא יכולה להניק את ילדיה, כי החלב שלה מריח מעבדות.


גרטרוד שטיין

1874, פנסילבניה, ארה"ב
1946, פריז, צרפת

גרטרוד שטיין נולדה בארה"ב אבל חיה את מרבית שנותיה בפריז, שם הפכה לפטרונית אמנות ודמות מפתח בחיים התרבותיים בין שתי
מלחמות העולם. היא עקרה לפריז ב-1903 עם אחיה ליאו ויחד בנו אוסף אמנות, שבמרכזו עמדו יצירות האוונגרד של תחילת המאה ה-20. לצד האוסף ניהלה שטיין בביתה סלון אמנותי וספרותי, שהפך לשם דבר בפריז ונחשב כשער כניסה לחוגי התרבות של זמנה. כסופרת התנסתה בכתיבה אוטומטית ובזרם התודעה. ספרה הידוע ביותר, האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלאס, היה למעשה אוטוביוגרפיה שלה, שנכתבה כביכול דרך עיניה של בת זוגה.