מרים כבסה

נולדה בקזבלנקה, מרוקו, 1966
חיה ויוצרת בניו יורק

הבחירה של מרים כבסה באגנס מרטין נדמית מפתיעה במבט ראשון, אך במחשבה שנייה מתבררים ההיגיון ועומק המחווה העומדים מאחוריה. גם בציוריה של כבסה מתקיימת איכות כפולה של משטוּר ושל חופש, ועבודותיה מתנהלות בטווח שבין מבניוּת לאובדן שליטה. היא מציגה שלושה ציורים בצבעי יסוד המגיבים לרוח המינימליזם הגיאומטרי של אסכולת ניו יורק, לרדיקליות ולחלוציות של אגנס מרטין ולגוון הייחודי שלה בתוך אחד המהלכים הנועזים של אמנות המאה ה-20.


אגנס מרטין

1912, מקלין, ססקצואן, קנדה
2004, טאוס, ניו מקסיקו, ארה"ב

את ציוריה של אגנס מרטין מתבקש לשייך למינימליזם הגיאומטרי, אף כי מרטין עצמה דחתה שיוך זה וראתה בעבודתה המשך ופיתוח של האקספרסיוניזם המופשט. בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 השתייכה מרטין לקבוצת אמנים שחיו בניו יורק ונחשבו בני הדור השני של אסכולת ניו יורק, ביניהם: אלסוורת' קלי, ג'ספר ג'ונס ורוברט ראושנברג. ציוריה הם הנזיריים והסגפניים מבין אלה של בני דורה. הם מושתתים על מערכת של קווי אורך ורוחב, שצוירו תחילה בעיפרון, ואחר כך נוספו עליהם רצועות צבע דקות. הגריד נעשה סימן ההיכר של שפת הציור שלה, והסתייגותה מהמינימליזם הגיאומטרי נבעה מכך שהצטייר בעיניה כקר ולא אישי. ואכן ,הגריד עומד בבסיס ציוריה, אבל תמיד נוסף לו מגע יד, קל שבקלים, והרושם שנוצר לא פעם הוא של צבע המרחף על גבי הבד.