אביטל כנעני

נולדה בקיבוץ כברי, 1978
חיה ויוצרת בתל אביב

עבודתה של אביטל כנעני מורכבת מקבוצת שולחנות הדחוקים לפינה ונראים כמו עדר של חפצים/יצורים שנעזבו. על השולחנות מונח אובייקט דמוי גוף של ציפור מתה, אשר מייצג מעין טבע דומם, ולמעשה את ההיבט "ממנטו מורי" ("זכור את המוות") של הטבע הדומם. מהשולחן החגיגי של ג'ודי שיקגו, כנעני לוקחת את הרגע שאחרי - אחרי הסעודה, אחרי החגיגה, מה שנשאר ונעזב.


ג'ודי שיקגו

נולדה בשיקגו, ארה"ב, 1939

ג'ודי כהן נולדה בשיקגו למשפחה שמצד אביה מתייחסת לשושלת רבנים, ביניהם הגאון מווילנה. לאחר מות אביה, ולאחר מות בעלה הראשון, החליטה לוותר על שמות המשפחה הקודמים שלה - כהן, גרוביץ' - שסופחו לשמה דרך הגברים בחייה. בעל גלריה כינה אותה ג'ודי שיקגו בגלל המבטא המקומי החזק שלה, והיא שינתה את שמה רשמית על שם עיר הולדתה. כאמנית צעירה ציירה שיקגו ציור מופשט במסורת המינימליסטית והופיעה גם במיצגים, ובהמשך דרכה החלה לגלות עניין בדרכי הביטוי של מיניות ונשיות באמנות. ב-1970 לימדה באוניברסיטת קליפורניה קורס אמנות לנשים בלבד, שנודע כתוכנית הלימודים הראשונה בארה"ב לאמנות פמיניסטית. היא הייתה מעורבת, עם מרים שפירו, בארגון של תערוכות הנשים הראשונות, ביניהן" בית הנשים" - מיצב אמנות מתמשך של נשים (לוס אנג'לס, 1972). ב-1974 החלה לעבוד על ארוחת הערב החגיגית, עבודתה המפורסמת ביותר. כ-400 עוזרים, ובייחוד עוזרות, היו מעורבים הן בעבודת התחקיר והן בתפירה, ברקמה ובעיצוב כלי הזכוכית והחרסינה. לאחר שהוצגה במוזיאון לאמנות מודרנית בסן פרנסיסקו, נדדה העבודה ברחבי העולם והוצגה במוזיאונים שונים, וב-2007 זכתה לתצוגת קבע במוזיאון ברוקלין בניו יורק.