עפרי כנעני

נולדה בקיבוץ כברי, 1975
חיה ויוצרת בניו יורק

עפרי כנעני עוסקת בעבודתה במושג האקסטזה הנשית, והבתולה מלודמיר היא אחת הדמויות שהיא חוקרת בהקשר זה. בתולדות האמנות נושא זה מיוצג בעיקר בדמויותיהן של קדושות נוצריות. הדוגמאות המובהקות הן תרזה ולודוביקה, כפי שפיסל אותן ברניני במאה ה-17, תוך שהוא מתיך בדמויותיהן דבקוּת רוחנית וחושניות מינית. כנעני מנסה לחלץ את דמותה של הבתולה מלודמיר מהחיבוק שזכתה לו בשנים האחרונות על ידי תנועות המקדמות את מעמד האישה ביהדות, ולייצג דמות אפלה יותר, פולקלוריסטית ואקסצנטרית.


הבתולה מלודמיר - חנה רחל ורברמאכר

1805, לודמיר, אוקראינה
1888, ירושלים

את הכינוי "הבתולה מלודמיר" הדביקו לה מתנגדיה, שלא יכלו להשלים עם קיומה של אישה הנוהגת כאדמו"ר. חנה רחל ורברמאכר נולדה בעיירה לודמיר שבאוקראינה, שם למדה תורה. היא הפכה את ביתה לבית תפילה ובית מדרש, לימדה שיעורים וקיבלה חסידים, שפנו אליה בשאלות ובקשות. ישנן סברות שונות לגבי אירוסיה, או נישואיה, ולגבי ביטולם, אך ידוע שהגיעה לבדה לארץ ישראל בסביבות 1860, והיא בשנות ה-50 לחייה. היא התיישבה בירושלים והמשיכה לנהוג כאדמו"ר חסידי, ולפי חלק מהעדויות אף עסקה בקבלה מעשית. מאמיניה כינו אותה "הרבנית הצדקת חנה-רחל". לפני כעשור התגלה קברה בבית הקברות בהר הזיתים. יש אומרים שמוטיבים מחייה שימשו את ש' אנסקי כשחיבר את הדיבוק (1916-1913), והיו מקור השראה גם לסרט ינטל (1983). מחזה בשם הבתולה מלודמיר הוצג בתיאטרון החאן (1997). חייה כאדמו"רית חסידית היו נושא למחקרים אחדים, ביניהם ספרו של יוחנן טברסקי מ-1950 שעפרי כנעני מתייחסת אליו בספרה הדיגיטלי המוצג כאן.