ביאנקה אשל גרשוני / פרידה קאלו ושרה בארטמן

ביאנקה אשל גרשוני / פרידה קאלו ושרה בארטמן

ביאנקה אשל גרשוני

נולדה בבולגריה, 1932
חיה ויוצרת ברעננה

כשמתבוננים בציוריה של ביאנקה אשל גרשוני, אשר מציירת דיוקנאות עצמיים רבים ומובחנים, מתבקש לתהות האם אלה המוצגים כאן הם דיוקנאות של פרידה קאלו או דיוקנאות עצמיים שלה. המחווה הכפולה שלה לפרידה קאלו ולשרה בארטמן, ממקדת את תשומת הלב בשתי נשים, שהפכו אחרי מותן לסמלים.


פרידה קאלו

1954 - 1907
מקסיקו סיטי, מקסיקו

פרידה קאלו היא היום ציירת מוכרת ומוערכת, דמותה ועבודותיה הן מושא להערצתם של רבים בעולם האמנות ומחוצה לו. חייה הסוערים, נכותה וייסוריה הגופניים, יחסיה הדרמתיים עם בעלה, דייגו ריברה, גדול ציירי מקסיקו במחצית הראשונה של המאה ה-20, וציוריה שביטאו בדרך ייחודית הוויה נשית - כל אלו הפכו אותה לדמות איקונית. היא נולדה לתוך המהפכה המקסיקנית, כשרוחות של רנסנס תרבותי, כלכלי וחברתי מנשבות בארצה, וכל חייה תמכה במהפכה הקומוניסטית. ציוריה מבוססים על חייה, ודיוקנה החוזר בציורים אלה, בעל העיניים השחורות והגבות המחוברות, הוא אחד הדיוקנאות הבלתי נשכחים בתולדות האמנות.


שרה בארטמן

1790, דרום אפריקה
1815, צרפת

שרה בארטמן הייתה בת 20 כשהובאה מדרום אפריקה ללונדון על ידי רופא אנגלי ומתיישב הולנדי. השניים הבטיחו לה חיי נוחות, אך למעשה הציגו אותה במועדון מוזרויות בלונדון בשם הבמה "ונוס ההוטנטוטית". היו שראו ביחס אליה התעללות, אך חוקר מטעם התובע הכללי השתכנע שבארטמן הגיעה ללונדון מרצונה החופשי ולכן אין עילה לתביעה. היא הועברה למועדון מוזרויות בפריז, וגם שם עמדה במוקד מחקרים מפוקפקים על אודות מיניות האישה האפריקנית. ג'ורג' קיבייה (1832-1769) גדול חוקרי הטבע הצרפתים בדורו, שייך אותה לגזע "גבולי", בין אדם לקוף.
בדצמבר 1815, כחמש שנים לאחר בואה לאירופה, מתה בארטמן, והיא בת 25 בלבד. גופתה הועברה למעבדתו של קיבייה במוזיאון הטבע, והוא הכין ממנה תבנית גבס ואחר כך ביתר את הגופה, שימר את מוחה ואת שפתי הערווה שלה בכוהל, והכין את שלדה לתצוגה. בארטמן הפכה למוקד של מחלוקת מתמשכת בנושא הצגת השונה והאחר - האתני והמגדרי - במוזיאון. ב-2002 הושבו שרידיה של בארטמן לדרום אפריקה בעקבות פנייתו של נלסון מנדלה לנשיא צרפת, והיא זכתה להלוויה ממלכתית. באותה עת כבר הפכה לדמות איקונית בקרב קהילות השחורים של אפריקה, אירופה וארה"ב, סמל לעוולות הגזענות והשוביניזם הגברי גם יחד. אתר קבורתה, באזור שבו ככל הנראה נולדה, הפך לאתר עלייה לרגל.