אפרת נתן

נולדה בקיבוץ כפר רופין, 1947
חיה ויוצרת בתל אביב

מרט אופנהיים הייתה מקור השראה לאפרת נתן בכל הקשור לשילוב חפצים מן־המוכן עם חומרים אחרים. כך בעבודות התקליטים שלה משנות ה-90 של המאה ה-20: תקליט עם סיכות ראש או תקליט מוקף נוצות הנושא אופי פרוותי וארוטי. סיכות הראש מעלות באוב את תסרוקתה של אמהּ, שנאספה בסיכות ראש, ומעבירות תחושה כפולה של יופי עם כאב של דקירה. הארנבונים העשויים גופיות הם חלק מעבודה על הגג (1979) כך שבגלגולם מ־1995 הם מתיכים שרידים ואיזכורים מתוך עבודות מוקדמות של נתן עצמה, לצד התייחסות לדימויי הארנבים/הברווזים המפורסמים של מיכל נאמן. למעשה, העבודה בנויה כשרשרת של מחוות משועשעות בין אפרת נתן למיכל נאמן, כשרוחה של מרט אופנהיים מרחפת מעל.


מרט אופנהיים

1913, ברלין, גרמניה
1985, בזל, שוויץ

ב-1936 יצרה מרט אופנהיים את עבודתה המפורסמת ארוחת בוקר בפרווה - כוס, כפית וצלחת מכוסים בפרוות צבי. העבודה, שהוצגה באותה שנה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ונרכשה לאוסף המוזיאון, נחשבת עד היום כמייצגת מובהקת של חפץ־אמנות סוריאליסטי. כלי האוכל המכוסים בפרווה הם אחד הייצוגים הראשונים של מיניות נשית מנקודת מבטה של אישה, תוך קריצה לקלישאות המתייחסות לנשיות ולמיניות.
מרט אופנהיים התוודעה לחברי הקבוצה הסוריאליסטית כשהגיעה לפריז והיא בת 18. מנקודת מבטם השוביניסטית של עמיתיה הגברים, היא הייתה לא רק יוצרת, אלא גם, ואולי בעיקר, "האישה הסוריאליסטית", היפה והמסתורית, ודוגמנית מבוקשת לצילומים (של מאן ריי, למשל). ב-1975 סיכמה את תובנותיה במשפט: "חופש לא ניתן לך - יש לקחת אותו".