ורד נסים

נולדה בחולון, 1980
חיה ויוצרת בתל אביב

במשך 12 שנים מצלמת ורד נסים את אמה, המשקפת עבורה אימהות, עבודה ופנטזיה. במהלך השנים, ובעקבות העשייה האמנותית המשותפת, החליפו ורד ואמה תפקידים: האם מתמסרת לחלוטין לצילום של בתה והופכת מאם לילדה. הפנטזיה - על עצמה ועל ילדיה - היא המרחב האישי והאינטימי שלה, וגם מנגנון הישרדותי המעניק לה תקווה. האישה שלא זכתה להאמין בעצמה, אך האמינה בילדיה והשקיעה מאמצי על כדי שיגיעו למקום טוב יותר, משחקת עכשיו במרחב האמנותי שיוצרת בתה.
בתצלומים של דפים מתוך יומניה האישיים המוצגים כאן, בין תזכורות יומיות לקחת כדור, היא כותבת ליו"ר נעמת וליו"ר ההסתדרות ומחיה ערכים של שיוויון וצדק חברתי, שנדמה שאבד עליהם הכלח. וכמובן, היא כותבת לבתה, לורד: "אמרתי לורד, אני מחקתי את העבר שלי, ואת ורד מדליקה ניצוץ ועוד ניצוץ ונהיה מדורה גדולה..."


אסתר (דהן) נסים

נולדה בעירק 1947
חיה בחולון

אסתר נסים (אמה של ורד) גדלה בשכונת התקווה בתל אביב, ילדה חמישית מתוך 11 אחים ואחיות. בנעוריה למדה תפירה ומגיל 16 עבדה במפעל לנרות. מאז נישאה היא עובדת בניקיון בתים ומשרדים, ובעשר השנים האחרונות היא מנקה את משרדי נעמת. היא אם לארבעה ילדים וסבתא לששה נכדים. מאז ומתמיד היא מעצבת ותופרת לעצמה בגדים, קוראת שירה וכותבת ביומניה הגיגים פילוסופיים. התפירה, הקריאה והכתיבה מייצגים עבורה את החירות והייחודיות שלה, ואת העולמות שמעבר לחלוק הכחול, לדלי, לסמרטוט ולמגב.