אריאלה פלוטקין

נולדה בראשון לציון, 1976
חיה ויוצרת בתל אביב וברמת גן

דלקרוא אימץ לציורו החירות מובילה את העם את הדמות הצעירה והנועזת של מריאן, ואריאלה פלוטקין הולכת בעקבותיו. היא מצלמת את עצמה חשופת חזה ומנפנפת בדגל - צהוב, חסר סמליות - נעה בתנועה איטית מעומק התמונה לקדמת הבמה. את מקומן של הגופות המוטלות לרגליה של החירות בציור של דלקרוא מחליפים בעבודת הווידיאו של פלוטקין נשים וגברים צעירים החולפים לרוחב הפְריים ומדגישים את האלכסונים של התמונה - אחת נושאת בובת אייל, אחר נושא כינור, בפינה בעל מלאכה מרתך. נדמה שעבור פלוטקין החירות היא האמנות, והיא הגאולה. רק האמנות יכולה להציל.


מריאן

סמל החירות הצרפתי

דמויות נשים שימשו לא פעם כדמויות אלגוריות המייצגות רעיונות מופשטים, וברוח זו מרִיאָן היא דמות המסמלת את החירות, שמקורה במהפכה הצרפתית: כבר למחרת נפילת הבסטיליה ב-14ביולי 1789, התקבע הזיהוי בין המהפכה לבין דמות נשית החובשת לראשה מצנפת פריגית אדומה (כובע רך שקצהו משוך לפנים). השם מריאן נוסף לה רק במחצית המאה ה-19, אחרי שכבר הונצחה בציורו המפורסם של דלקרוא החירות מובילה את העם (1830).
לדמות החירות הנשית היו שתי גרסאות: האחת צעירה ונלהבת, חשופת חזה ותוך כדי תנועה, שהייתה סמל עממי וקיצוני; האחרת מבוגרת ובעלת חזות מאופקת, לבושה בשמלה ארוכה שמכסה את כל גופה, שייצגה את העמדות המהפכניות המתונות יותר. בשתי הגרסאות הדמות חובשת מצנפת פריגית. לאחר ביטול המלוכה, החליפה דמות החירות - בגרסאות משתנות בהתאם לרוח הזמן - את דמות המלך בחותם הרשמי של הרפובליקה, כסמל השלטון.