איריס שרה שילר

נולדה בחיפה, 1955
חיה ויוצרת בפריז

איריס שילר נסעה לכנסיית סן פרנצ'סקו ברומא כדי לצלם את לודוביקה אלברטוני המבורכת מקרוב. היא מציבה את מצלמתה מול הדמות היפיפייה, אך מביטה ממנה והלאה. את שערה שלה סרקה האמנית ככתר צמות, כדי להתקרב ולו במעט לנוכחות הפיסולית שלפניה. דמותה האיקונית של לודוביקה נשקפת גם מבעד למסך המצלמה, וכך נוצר אלכסון של שלושה ייצוגי נשים, שקועות בעצמן ונתונות למבט המתבונן בהן.


לודוביקה אלברטוני המבורכת

לודוביקה אלברטוני הצטרפה למסדר הפרנציסקני ברומא לאחר מות בעלה, והקדישה את חייה לעזרה לעניי עירה. נזירי כנסיית סן פרנצ'סקו ברומא היו מוריה הרוחניים, ושם היא נקברה ב-1533, בקפלה שנבנתה במיוחד למצבת הקבר שלה. לימים העניקה לה הכנסייה את התואר "המבורכת", וכמה אמנים התחרו על עיצוב קברה. ברניני היה בן 71 כשהתחיל לעבוד על הפסל שהנציח את דמותה והוצב בקפלה ב-1674.
לודוביקה מתוארת כשהיא שרועה על מיטה, ברגע של התעלות רוחנית והתאחדות עם האל. ראשה מוטה לאחור, פיה פעור לרווחה ועיניה עצומות. תנוחתה מזכירה פסל מוקדם יותר של ברניני, האקסטזה של תרזה הקדושה (1652-1647), הנמצא בכנסייה אחרת ברומא, ומתאר התאחדות מיסטית עם מלאך אלוהים. לודוביקה ותרזה של ברניני מייצגות שתיהן רגע של אקסטזה נשית המקפלת בתוכה חוויה מיסטית-דתית ותשוקה גופנית.