אורלי סבר

נולדה בקיבוץ כברי, 1976
חיה ויוצרת בקיבוץ כברי

עבודותיה של אורלי סבר נובעות משפת האמנות המושגית והמינימליסטית של שנות ה-60 וה־70 של המאה ה-20. מבחינה צורנית הן מהדהדות אמנים כמו ריצ'רד סרה או קרל אנדרה, אך משיכתה לחומרים שונים - שיש בהם קשיחות ונוזליות במקביל, מזכירה את החומריות הניסיונית של הסה. השימוש שהיא עושה בפלסטיק שחור המשמש לאיטום חלונות יש בו משום מחווה לעבודות החוטים של אווה הסה.


אווה הסה

1936, המבורג, גרמניה
1970, ניו יורק, ארה"ב

אווה הסה נולדה למשפחה יהודית שנמלטה מגרמניה הנאצית לניו יורק ב-1939. לאחר שסיימה לימודי עיצוב, אמנות ואדריכלות החלה לעבוד בניו יורק כמעצבת טקסטיל, וב-1961 החלה להציג ציורים בגלריות ובמוזיאונים. ב-1964 נסעה לגרמניה לשנה עם בעלה, הפסל תום דויל, שם נחשפה לעבודתם של אמנים כמו יוזף בויס והחלה ליצור בתלת־ממד. ב-1965 חזרו השניים לניו יורק ונפרדו זמן קצר לאחר מכן. מ-1965 התמקדה הסה בפיסול והתנסתה בטכניקות ובחומרים שונים ובלתי שגרתיים, כמו לטקס ופיברגלס, ובמקביל המשיכה לרשום. היא הייתה אחת הנשים הבודדות שפעלו בעולם האמנות המושגית והמינימליסטית של תקופתה והשתתפה בתערוכות חשובות כמו "כשגישות הופכות לצורה" (ברן, 1969). האמנות הייתה מרכז חייה; היא כתבה ביומנה: "הנפש, האמנות והחיים שלי הם בלתי נפרדים". ב-1970, בגיל 34, נפטרה מגידול בראשה.