תערוכות

תערוכה זו היא תולדה של הקשר המיוחד הזה שבין בני האדם לבין הטבע. היא מביאה אל המוזיאון לראשונה מוצגים שמעידים על נוכחות מגוונת מאוד של יונקים ימיים באזורנו. יונקי המעמקים של הים התיכון ומפרץ אילת, שהוא שלוחה של האוקיינוס ההודי, כוללים מינים שונים של לווייתנאים (לווייתנים ודולפינים) וכלב ים אחד. את הממצאים המיוחדים המעידים על קיומם מביאה אלינו חבורה מיוחדת, עמותת מחמל"י, שחבריה מקדישים את מיטב מרצם כדי לחקור את עולמם של היונקים הימיים ולסייע בהגנה על סביבת המחייה שלהם.

תצוגה זו קוראת לכולנו להגביר את המודעות לתהליכי ההרס האקולוגי המתחוללים בימינו בסביבה הימית במהירות מבהילה. היא מזמינה אותנו להצטרף לרבבות פעילים בארץ וברחבי העולם ולקחת חלק בפעולות קטנות וגדולות למען הבריאות האקולוגית של הים.

"תל שקמונה" על חוף הים של חיפה הוא קפסולת זמן מיוחדת במינה. התערוכה המוקדשת לתל, חושפת את הקהל לייחודו של האתר ולממצאי המחקר העדכניים לגביו. הממצאים מהתל פותחים חלון הצצה אל העבר הקדום של חיפה, שהייתה כבר בימי קדם מרכז של תעשייה ומסחר ימי.

ארץ ישראל הייתה מאז ומתמיד צומת מרכזית למסחר ולפולחן. היא ממוקמת על דרכי מסחר שמחברות בין שלוש יבשות - אסיה, אפריקה ואירופה - ולכן לנמליה נודע מקום חשוב לאורך ההיסטוריה. עד תחילת המאה שעברה נמלי יפו ועכו היו הנמלים החשובים בארץ ישראל ושימשו שערים למעבר נוסעים וסחורות אל הארץ וממנה. נמלים אלו התפתחו במשך מאות ואלפי שנים כחלק אורגני של הערים, בדומה לערי נמל היסטוריות אחרות באגן הים התיכון.

אחד הממצאים החשובים והנדירים בארכיאולוגיה התת־ימית בארץ הוא איל הנגיחה מעתלית. גילה אותו יהושע רמון ז"ל בשנת 1980 במפרץ הצפוני של עתלית וזה נחשף והוצא מן המים בידי מורי ותלמידי המרכז ללימודי ים בחוג לציוויליזציות ימיות של אוניברסיטת חיפה, ומתנדבים.

אחת מדאגותיו של הספן בכל הדורות היא מידת יכולתו לעצור את כלי השיט שלו בשעת הצורך, כשהוא נמצא בים הפתוח. יורדי־הים הראשונים פתרו בעיה זו בהשליכם לקרקעית הים אבן קשורה בחבל.

ארצות הים התיכון וים סוף היו מאז ומעולם קשורות עם הים והנהרות. עוד מתקופות קדומות ביותר ידעו על שיט ספינות בנהרות ולאורך חופי הימים. בארצות אלה נולדה, גדלה והתפתחה הימאות והספנות של העולם המערבי.