תערוכות

ביצירת עבודותיה, הדר סייפן מתפקדת כחיילת: היא מתצפתת על כלי טיס, פותחת צירים, מפטרלת סביב יישובים מפונים ויורה במצלמתה. הפלישה לישראל באוקטובר 2023 חידדה את תפקידם של אזרחים בהגנה על ביתם – אזרחים שחשו מופקרים על-ידי המדינה, ובחרו למלא בעצמם את הוואקום שהותירו המוסדות הרשמיים.

נטליה זורבובה מציירת בעיקר את פְּנים הבית שבו היא גרה, במוסקבה, בברלין, בבאר-שבע או ביפו. המבט בסביבת המגורים הוא אמצעי להסתגל אליה, וזורבובה מגלה את המקום דרך הציור; ליתר דיוק, מבעד לתיאור של פְּנים הבית, הציירת מגלה את הציור. תיאור פְּנים הבית - התפנים - מחבר בין הבית לסטודיו, בין החיים לעבודה. הציור נעשה במקום מוּכּר ואהוב, אך בו-בזמן מעמת את אתגרי החיים עם אתגרי הציור. כל רגע שמבלים בבית הוא זמן של למידת מעשה הציור תוך מיפוי המרחב, תוך התעמקות בַּצורות, בצבעים ובמרקמים שמרכיבים את סביבת החיים.

חלל התערוכה של מרב סודאי הפך למערה שקירותיה מצוירים, כאתר פולחני לאלה קדמונית. היא שואבת השראה מציורי-קיר במקדשים ובמנזרים הינדואיסטיים ובודהיסטיים, תוך החלפת הדמויות כולן בדמותה של אשה אחת, דמותה-שלה. מיצב ציורים זה מורכב אפוא מסדרה מרובדת של דיוקנאות עצמיים, שבהם סודאי בוחנת את גופה העירום כאובייקט לציור בעודה מתבוננת בעצמה פנימה, כסובייקט. בהנחת צבע מדולל על הבד, היא עורמת זו על גבי זו שכבות שקופות, שמסתירות או מגלות שכבות רפאים תחתונות של עירום נשי. הבד הדו-ממדי כמו הופך לתלת-ממדי, כי הרי מתחת לשכבת הצבע העליונה ממתינים להתגלות עולמות ציוריים נוספים.

החדר שלי הוא המקום הכי שלי. אנחנו מחליטים מה לתלות בו על הקירות, שומרים בו את הדברים הכי חשובים לנו, ומסתגרים בו כשאנחנו רוצים להיות רק עם עצמנו.
אנחנו מזמינים אתכם להראות לנו איך נראה החדר שלכם, או חדר החלומות שלכם: ציירו את החדר על גבי גלויה, והקפידו לתאר את החפצים והפרטים שהופכים אותו למקום המיוחד שלכם, ששונה מכל החדרים האחרים.

רחל אניו יוצרת דימוי חזותי חדש של זהות אשה אתיופית ופמיניסטית. היא גייסה לפרויקט 13 נשים בגילים שונים ממוצא אתיופי, ויחד הן חקרו את תרבותן באמצעות עבודה בטכניקת הקולאז'. על בסיס מאגר דימויים שהכינה אניו מתוך אלבומי משפחתה, יצרו המשתתפות קולאז'ים בהדרכת האמנית, שפירקה וחיברה את הקולאז'ים הללו לכלל קולאז'ים חדשים משלה.

חמושות בסרבלים לבנים, בחמלה ובתעוזה, מובילות לירון חנה אוחיון ועמית גביש מהלך אמנותי בין-תחומי ברחובות חיפה. צמד האמניות קיבצו שש נשים שעברו לאחרונה לחיפה לתהליך יצירה משותף, הכולל וידוי והצהרת זהות שמטרתם למתוח את הגבולות של מושגי המעורבות במרחב. שש עבודות הווידיאו מְעבּדות של שש פעולות של ריפוי נשי, שעיקרן התמודדות משותפת עם תשוקות ופחדים אישיים.

רוח צפונית נושבת באוסף מוזיאון חיפה לאמנות. מיקומו של המוזיאון בחיפה משתקף באוספו, שבו עבודות רבות של אמניות ואמנים מחיפה ומהצפון. בעבודות אלה באה לידי ביטוי זהותה הייחודית של העיר חיפה: כעיר נמל, צף ועולה בעבודות היחס למהגר ולפליט; כעיר פועלים, רבות מן העבודות עוסקות בשאלות מעמדיות; וכעיר השוכנת בטופוגרפיה ייחודית בין הים להר, העבודות מתעמקות ביחסי הארצי והרוחני. ממרכזו של האוסף בצפון, אצורה בו גם שיחה עם מרכזי האמנות בישראל, עם התרבות הערבית ועם האמנות המודרנית המערבית.

קוֹלַאז' היא טכניקה חשובה באמנות, שמאפשרת לחבר בין עולמות שונים וליצור דברים שקיימים רק בדמיון. כדי ליצור קולאז', גוזרים דימויים ממקורות שונים, חותכים ומפרקים אותם, ומרכיבים את החלקים יחד באופן חדש ומפתיע. ככל שהחיתוכים והחיבורים מוזרים יותר, כך הדבר החדש שיוצרים מקורי יותר.