תערוכות
רוחות מלחמה - הדפסי תעמולה יפניים בתקופת מלחמת סין יפן הראשונה ומלחמת רוסיה יפן
באמצע המאה ה-19, לאחר כמאתיים וחמישים שנות הסתגרות, יפן פתחה את שעריה למערב ובעקבות כך נוצרו קשרי מסחר עם מדינות שונות. כמו כן, הוקם צבא גדול על מנת להגן על האינטרסים האסטרטגיים של יפן במדינות השכנות, כשם שעשו מעצמות רבות בעולם באותה תקופה.
בשלהי המאה ה-19 גברו הסכסוכים הטריטוריאליים שהיו ליפן עם סין על אדמת קוריאה והיא שלחה כוחות צבא לאזור. בראשית המאה ה-20, יפן עשתה זאת שנית כאשר התגלו סכסוכים דומים בינה לבין רוסיה. במהלך מלחמת סין-יפן (1895-1894) ומלחמת רוסיה-יפן (1905-1904) הצבא היפני נלחם בחזיתות שונות בקוריאה ובמנצ'וריה שבסין.
שבת, 04.01.20
"מסיבת הרס": משיכון למגדל
השיכון ציבורי נתפס כבעל דמות ברורה: בניינים טוריים אחידים בני שלוש-ארבע קומות, שנבנו בשנות החמישים והשישים. בסרטים הישראליים משנות השמונים ואילך ה"שיכונים" משמשים תפאורה למקומות העלומים של "ישראל השנייה". אלו הם המקומות הדחויים, הפריפריאליים, המזרחיים, שמתאפיינים בנוף עירוני מונוטוני. הם מייצגים את הפטרונוּת של הממשלה, שהחליטה על בנייתם ואִכְלסה אותם בעולים חדשים מעוטי יכולת ומחוסרי דיור, במטרה לממש את המדיניות הציונית של כיבוש המרחב. מה רבה אפוא השמחה שבמסגרת פרויקט "פינוי בינוי" יזמים פרטיים הורסים את השיכונים ובונים תחתם מגדלי מגורים מצופי אבן נסורה. "זוהי סיטואציה שכולם מרווחים בה", אומרים היזמים, בשעה שהם מכנסים מסיבות דיירים עם אורחים מכובדים לחגוג את פעולת ההרס, וכולנו אומרים "אמן".
שבת, 08.02.20
"הרמן שטרוק: מולדת זרה"
הרמן שטרוק, יליד ברלין, היה נטוע היטב בעיר הבירה. הוא למד באקדמיה לאמנות בברלין, והיה חבר באגודת האמנים של עיר זו. גם כאשר עזב את גרמניה ב־1922 לטובת חיפה, הוא המשיך להחזיק בסטודיו שלו ברובע הנזה שבברלין. עד שנת 1933 ביקר בקביעות בגרמניה, בעיקר בחודשי הקיץ. באותם ימים עיר הבירה הגרמנית הפכה לכרך מודרני שוקק תנועה וחידושים. במקביל לכך, באותה עת גבר מקומם של האידיאלים הכפריים, למרות הירידה במעמד הכלכלי של אזורי הכפר. כמי שהיה חשוף למגמה זו, בתקופה הברלינאית שלו שטרוק הרבה לעסוק במראות הנוף הכפרי הגרמני. עבודות אלו עומדות במרכזה של תערוכה זו.
שישי, 24.01.20
"נפקדת נוכחת"
שני העשורים האחרונים הביאו את האמניות הפלסטיניות לקדמת הסצנה האמנותית בישראל. ניתן למקם אמניות אלו במסגרת הפרויקט הפמיניסטי, שמבקש לחתור תחת ההבחנות המגדריות כאקסיומות חברתיות. מצד אחד סיפור המסגרת הלאומי הוא השדה האמנותי שמתוכו אמניות אלה שואבות את ייצוגן. מצד שני סיפורן הביוגרפי ממקם אותן במערכת רב־תרבותית, שבה כאזרחיות תחת כיבוש, כמיעוט במולדתן, כפליטות וכמהגרות, הן קושרות את עצמן למערכת הזהות הפלסטינית באופן מורכב ומרובה פנים.
שישי, 24.01.20
"זיכרונות נבדלים" מתוך הרכישות החדשות של אוסף המוזיאון
התערוכה מציגה עבודות מתוך הרכישות החדשות של מוזיאון חיפה לאמנות. הרחבת האוסף, שימורו והצגתו הוא חלק חיוני וחשוב מפעילות המוזיאון. יותר מכול, האוסף הוא אשר מגדיר את אופיו של כל מוזיאון. בשנת 2018 מוזיאון חיפה לאמנות רכש יצירות אמנות ישראליות עכשוויות – כולן נוצרו משנת 2000 במגוון סוגי מדיום: ציור, רישום, פיסול, מיצב וצילום. חלקן טרם הוצגו לקהל.
שישי, 24.01.20
"גיבורי על ימיים"
המוזיאון הימי הלאומי, בתערוכה החדשה והמרתקת "גיבורי-על ימיים" המציעה מסע ימי חד-פעמי שבו תתוודע לשלוש ישויות המופקדות על הימים והאוקיינוסים: האל פוסידון, ניקולאוס הקדוש וגיבור העל המודרני אקווהמן.
שבת, 22.02.20
הפסיפס מלוד
בשנת 1996 נעשו בדיקות ארכיאולוגיות ברחוב הרצל בלוד, שבעקבותיהן נערכה חפירת הצלה מטעם רשות העתיקות בראשותה של מרים אביסר. במהלך החפירה נחשפה אחת מרצפות הפסיפס הגדולות והמרהיבות שנחשפו אי פעם בארץ. שטחה כ-160 מ"ר והיא מחולקת למספר פנלים המתארים יונקים, ציפורים, דגים, מפלצות ים, ספינות סוחר וכן היא מעוטרת בדגמים הנדסיים וצמחיים.
שלישי, 25.08.20
"Fake News – Fake Truth"
אנו חיים היום במפנה היסטורי של "משטר פוסט־אמת", שבו הסוכנים הפוליטיים משתמשים במניפולציות מתוחכמות כדי לשלוט בדיון הציבורי. מושגים חדשים מציינים כיום את עיוות האמת: "אמיתיוּת" (truthiness), "פייק ניוז" (fake news) ו"עובדות אלטרנטיביות" (alternative facts). המפנה הרדיקלי של טשטוש גבולות בין בדיון למציאות, בעולם שנשלט על ידי פוליטיקת פוסט-אמת, עומד במוקד עניינו של אשכול התערוכות הנוכחי. העבודות מדגישות כי האמת עצמה הפכה להיות רק אופציה אחת מבין שלל נקודות המבט בעידן האינטרנטי, שבו ההיררכיות מתרסקות. האמנים משתמשים באסטרטגיות של רמייה ובדיה – כגון שימוש בדמויות בדויות, מעשי קונדס והתערבות במציאות באמצעות התחזות. הם מבקשים להאיר את משבר האמון בתרבות התקשורת, בעיקר בעקבות השפעת האינטרנט.
"עמוד ענן"
תערוכה חדשה במוזיאון הרמן שטרוק
תערוכה קבוצתית המציגה באמצעות נושא העננים מתח בין עולמות שונים: בין שאיפה אל ממד הנשגב הרומנטי, לבין תיאור של מציאות קטסטרופלית וקודרת. בתנ"ך מסמל "עמוד הענן" התגלות אלוהית בפני עם ישראל, ואילו בתודעה העכשווית הביטוי "עמוד ענן" נקשר למציאות קשה ומדממת.
ראשון, 07.10.18
*כרטיס כניסה במחיר מיוחד 20 ש"ח בלבד בכל ימי השבוע! המבצע בתוקף בין התאריכים 21.1.18 - 07.10.18
ברלין עיר האורות: בין שתי מלחמות העולם
התרבות הברלינאית בין שתי מלחמות העולם הולידה פוריות ויצירתיות, עושר אמנותי וחדשנות. התערוכה סוקרת תקופה מרתקת זו בה פעל גם הרמן שטרוק טרם עלייתו ארצה. אסכולת "התכליתיות החדשה" הייתה בין התנועות המשפיעות באמנות של אותה תקופה ועסקה רבות בנושאים חברתיים ובחיי הכרך. התערוכה מציגה יצירות של נציגיה הבולטים של אסכולה זו.
ראשון, 24.12.17
בימי חמישי ושישי כרטיס הכניסה לתערוכה יעמוד על 20 שקלים בלבד.
כתבו לנו ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם האפשרי